על הז'אנר

 הז'אנר הצילומי בו בחרתי לעסוק ולצלם הוא ז'אנר צילומי הפורטרטים. ח
מהו צילום פרוטרט? מניין ההגדרה הגיעה לעולם הצילום ועל מה הז'אנר מתבסס? בסיכומי על ז'אנר של צילומי הפרוטרטים ארצה לחלק את הנושא לשני חלקים, צילומי הפרוטרטים הקלאסיים ומקורם וזרמים בתוך הז'אנר שהתפתחו עם הזמן. טענה אחת למהו צילום פרוטרטים קלאסי הוא  שפורטרט או דיוקן הוא צילום של אדם אשר מציג אותו בצורה אשר יש לה חשיבות להישמר לאורך זמן והיא אמורה לייצג את הנראות שהצלם ניסה לשדר למצולם. כלומר, הפרוטרט אמור להציג תמונה מרשימה ולרוב בעלת מאפיינים קלאסיים שלקוחים מעולם הציור. התמונה אמורה לייצג מראה אלמותי של המצולם ולהצטלם בסגנון שאינו אופנה חולפת. כפי שניתן להבין מהגדרה זו ז'אנר צילומי הפרוטרטים בעצם מתבסס על פרוטרטים מעולם הציור. אך כיום עולם הצילום הוא כה נרחב ומגון וצילומי הפרוטרטים עברו מודרניזציה ונראים שונה ממה שנראו לפני כמה דורות, דבר שיש הטוענים כי הוא חיובי ויש הטוענים שהוא שלילי. כמובן שצילומי הפרוטרטים הקלאסיים נשארו בעולמנו, אך צלמים רבים מצלמים בסגנון, קומפוזציות ומטרות שונות לחלוטין מצילומי הפרוטרט הקלאסי ועדיין נחשבים לצלמי פרוטרטים, בעקבות הזרמים החדשים שהתפתחו בעולם הציור והצילום בז'אנר הפרוטרטים המילה דיוקן ופרוטרט איבדו את המשמעות הזהה שלהם וקיבלו שתי משמעויות שונות.י

הגדרה שמתאימה לצילומי הפרוטרטים כיום היא שפרוטרט הינו דימוי שמייצג אדם. אף על פי שלפרוטרט יש הגדרות ופרשנויות רבות ואין לו מראה אחיד, לרוב מדובר בהדגש הפנים וההבעה. מטרת הפרוטרט היא להציג דיוקן, אישיות ולפעמים מצבי רוח. בצילום הכוונה היא לרוב לצילום מבויים ולא לצילום חטף, המצולם מודע למצלמה ומציג את עצמו לאמן ולצופה.י

כפי שהבנו מקודם צילומי הפרורט הינם חידוש חברתי, ודבר ששינה דברים רבים בעולם המודרני. לפני המצאת הצילום הפרוטרטים היו בעיקר מצויירים כמו שציינתי קודם וחלקם אף מפוסלים, אך רק בני האצולה והמעמדות העליונים יכלו להרשות זאת לעצמם. אנשים מהמעמדות הנמוכים יותר חיו ומתו מבלי להותיר תמונה של עצמם לידהם ולא נשאר זכר ממשמפחות שלמות. המצאת הצילום, שהתרחשה במקביל להתפשטותם של משטרים דמוקרטים שביטלו את זכויות היתר של אצולה הביאה למצב שבו הצילום התאפשר גם לבני המעמדו האחרים, והפרוטרט שנחשב פעם לסמל סטטוס אצילי, נעשה נגיש לכל המעמדות.ח

כפי שניתן להבין, תפקיד הפרוטרט הצילומי באופן מסורתי, הפרטי והציבורי, היה להציג את מושאו את אופיו ואת אישיותו של המצולם. צלמים ומצולמים השתמשו לעיתים בעזרים כמו ביגוד, רקעים וחפצים על מנת ליצור למצולם דימוי מרשים והולם. בתקופה שבה היה הפרוטרט המצולם עדיין יקר ונדיר ונעשה בעיקר בסטודיו, בלט בו אלמנט של התחפשות ושל מופע שבו המצולם ''משחק'' את עצמו ומציג את ''דמותו הצילומית'' באופן אילוסטרטיבי. עם הזלת הפרוטרט והפיכת המצלמה למכשיר ביתי נפוץ נעשו הפרוטרטים יומיומיים יותר, ופחות חמורים ומוקפדים. אך בתחום צילום המגזין, הפרוטרט המצולם – במיוחד של ידוענים, שמר את הזיקה לאותה משחקיות אילוסטרטיבית והצגת ה''עצמי'' באופן מכוון ומתוכנן, תצלומי פורטרט אלה מתייחסים לרוב לאישיותו

 הציבורית של הידוען בעזרת שימוש בחפצים, תלבושות, רקעים ואיפור שקשורים לפרסונה שלו.ו